החלטה בתיק ת"א 36454-12-09

1.         לפניי בקשה בהתאם להוראות סעיף 79 ל חוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט) להורות על העברת הדיון לבית משפט השלום בתל אביב לו מסורה הסמכות המקומית לדון בתובענה.

2.         נגד המבקשת הוגשה תובענה כספית על סך 2,010,610 ש"ח בה מייחסים לה המשיבים מעשים ומחדלים המקימים נגדה לדעתם עילות תביעה חוזיות ונזיקיות.

בסעיף 1 לפרק י"ג לכתב התביעה נטען כי הסמכות המקומית לדון בתובענה מסורה לבית משפט בחיפה " לאור העובדה שההתקשרות בין הצדדים והעסקאות נעשו באמצעות האינטרנט והטלפון והעובדה שהנתבעת משווקת את שירותיה באמצעים אלו ללקוחות בכל רחבי הארץ".

3.         בכתב הגנתה הקדישה המבקשת לסוגיית הסמכות המקומית פרק מרכזי (סעיף ג' לכתב ההגנה, תחת הכותרת " חוסר סמכות מקומית"). טענת המבקשת מושתתת על שני אדנים: הוראות תקנה 3(א)(1) ל תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) - מקום עסקה של המבקשת - ותקנה 5 לתקנות - קיומו של הסכם שיפוט ייחודי.

הסכם שיפוט

5.         בסעיף 24 לחוזה " הסכם תנאים למסחר באתר איזי-פורקס" שכותרתו " חוק סמכות ומקום שיפוט" נקבע כי ".. כל מחלוקת בין איזי-פורקס ללקוח תיושב על ידי בתי המשפט בישראל בעיר תל אביב שתשמש מקום שיפוט בלעדי". העתק מהחוזה צורף לכתב ההגנה וכן לבקשה דנן.

6.         תקנה 5 לתקנות קובעת לאמור:

" היה קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום שיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שבאזור שפוטו מצוי אותו מקום; לא הוסכם בין בעלי הדין שמקום השיפוט המוסכם יהיה מקום שיפוט ייחודי, יכול שתוגש התובענה לבית המשפט שבאותו מקום או לבית משפט אחר לפי תקנה 3 או 4".

נוסח התניה החוזית מלמד, כי המדובר בהסכם שיפוט ייחודי המקנה סמכות מקומית לבתי המשפט במחוז תל אביב.

7.         לטענת המשיבים, הבקשה ככל שהיא מושתתת על הסכם שיפוט דינה להדחות, משני טעמים. האחד, לבקשה צורף העתק חוזה הנושא תאריך 23.2.10, המאוחר למועד ההתקשרות בין הצדדים, כך שלא הוכח כי בחוזה הרלוונטי נכללה תניה בדבר מקום שיפוט ייחודי.  השני, ככל שקיימת תניה כאמור הרי שבהתאם להוראות סעיף 4 (9) לחוק חוזים אחידים, תשמ"ג-1982 (להלן: חוק החוזים האחידים), כפי שתוקן בתיקון מס' 2 משנת תשס"ב, חזקה - שלא נסתרה על ידי המבקשת - שהמדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד, ועל כן על בית המשפט לבטלה.

8.         האם הונחה תשתית עובדתית לקיומו של הסכם שיפוט ייחודי בין הצדדים - כאמור, בכתב הגנתה העלתה המבקשת טענה מפורשת לפיה החוזה בין הצדדים, אשר העתק ממנו צורף, כולל תניה בדבר הסכם שיפוט ייחודי. לו חפצו המשיבים להקים פלוגתא הטעונה הכרעה שומה היה עליהם להגיש כתב תשובה. חזקה על המשיבים שתניות החוזה היו בידיעתם (עובדה זו אף עולה לכאורה מהמסמכים השונים אשר צורפו לכתב ההגנה ולבקשה דנן - טופס אישור התקשרות באינטרנט וטופס משיכת כספים מהחשבון), כך שעל נקלה יכלו להראות כי אין תניה דומה בחוזה הרלוונטי למועד ההתקשרות. אם לא ידעו, מכל טעם שהוא, על קיומה של התניה האמורה היה עליהם לטעון גם זאת בכתב תשובה.

משלא עשו כן, הרי הסכימו כי תניות החוזה שהיה בתוקף במועד הרלוונטי זהות לאלו שבחוזה, אשר העתק ממנו צורף לכתב ההגנה.

9.         היות התניה תנאי מקפח בחוזה אחיד שעל בית המשפט לבטלו - סעיף 3 לחוק החוזים האחידים מסמיך את בית המשפט לבטל תנאי מקפח (".. תנאי בחוזה אחיד שיש בו...משום קיפוח לקוחות או משום יתרון בלתי הוגן של הספק   העלול להביא לידי קיפוח לקוחות.."). סעיף 4 לחוק החוזים האחידים מונה רשימת תנאים שחזקה שהם מקפחים וסעיף 4(9) קובע כי " תנאי המתנה על הוראת דין בדבר מקום שיפוט או המקנה לספק זכות בלעדית לבחירת מקום שיפוט או הבוררות שבהם יתברר הסכסוך".

10.        דין טענת המשיבים להדחות. אמנם נכון, בניגוד לנטען על ידי המבקשת, התניה שבמחלוקת נכנסת בגדר הוראת סעיף 4(9) לחוק החוזים האחידים, שכן בו שתי חלופות. גם אם כטענת המבקשת אין בתניה כדי להתנות על הוראות הדין הרגיל בדבר מקום השיפוט (כי לפי תקנה 3(א)(1 לתקנות מסורה לדעתה הסמכות המקומית לבית המשפט בתל אביב) הרי שבמקרה דנן מתקיימת החלופה השנייה, לאמור, הקניית זכות בלבדית לספק (המבקשת) לבחירת מקום שיפוט.

עם זאת, נפסק לא אחת, כי על הטוען לביטול תנאי מקפח בחוזה אחיד להעלות את טענתו בהזדמנות הראשונה, ובענייננו בכתב התביעה. משלא הועלתה הטענה בכתב התביעה, אין לקבלה.

ראה בסוגיה ע"א 685/81 ליסנסס וג'נרל חברה לביטוח בע"מ נ' בורכרד ליינס בע"מ, פ"ד לח(3) 421 [1984].

11.        גם לגוף הטענה נראה כי הונחה תשתית עובדתית לסתור את חזקת הקיפוח -  אחד המשיבים מתגורר בעיר אשקלון. אם הריחוק בין עיר מגוריו לבין העיר חיפה לא הרתיעוהו  מהגשת התובענה לבית משפט בחיפה קשה להניח כי קביעת סמכות שיפוט בעיר הקרובה יותר למקום מגוריו היה מרתיע אותו ממימוש זכויותיו.

הסמכות המקומית לפי תקנה 3(א)(1) לתקנות

12.        לטענת המבקשת, גם מכח הדין הרגיל החל מסורה הסמכות המקומית לבית המשפט בעיר תל אביב. זאת, משום שההתייחסות היחידה הרלוונטית לסוגיה הנו מענה, המצוי בעיר רמת גן.